5/9/18
עד כמה אתם פרפקציוניסטיים? האם אתם אוהבים את זה או לא כל כך?
כולנו באיזשהוא מובן פרפקציוניסטים כי יש לנו את הרצון להצליח ולהתקדם בחיים ולכן אנו שואפים להישגיות ומצוינות. עם זאת, יש את אלו שמידת הפרפקציוניסטיות אצלם היא מעבר לנורמלית, שהיא הופכת להיות פתולוגית ואז כמובן שהיא יותר פוגעת מאשר מועילה.
פרפקציוניסטיות פתולוגית יכולה לגרום דווקא למצב ההפוך לקרות ובכך למנוע הצלחה והתקדמות. איך? מאחר והכל חייב להיות מושלם, יש התעסקות רבה עם הפרטים הקטנים, לעיתים זה בא על חשבון ראיית התמונה הרחבה יותר. כלומר, ישנה התעסקות ארוכה וממושכת בתהליך וכבר שוכחים את המטרה. ההתעסקות הזו מושכת המון זמן, זמן שגם בא על חשבון דברים אחרים כמו זמן פנוי, משפחה ועוד. לעיתים יש את הרצון לחכות "לרגע המושלם", רק לעיתים הוא מגיע מאוחר מדי, ואז הזדמנויות יכולות להתפספס.
קיים גם הפחד לטעות או פחד שיחשבו שאנחנו לא מספיק טובים ואז מעדיפים להימנע או לדחות הזדמנויות טובות.
דבר חשוב נוסף, הפחד לטעות, מונע בעצם ההתפתחות על ידי הקושי ללמוד מטעויות.
בקיצור, פרפקציוניסטיות שהיא מעבר למידה הנורמטיבית היא לא יעילה ולא אפקטיבית עבורנו ובעצם מונעת התפתחות והצלחה ובעיקר גורמת ללחץ, לפחדים ולחרדות.
דבר נוסף ששמתי לב זה שגם אם אנשים מתאמצים מאוד לא להעביר את זה הלאה, זה עובר גם לדור הבא. ישנם כל מיני דרכים לטפל בזה החל משינוי מחשבתי ועד ירידה למשימות ותרגול ביומיום אנושיות שאינה מושלמת.
בכל מקרה כדאי מאוד לנסות לשנות כי אפשר לחיות גם אחרת:)